ארבעת המינים - הלכה
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
הרמת אתרוג מהרצפה באמצע שמונה עשרה
ש: נפל אתרוג באמצע תפילת שמונה עשרה, האם מותר ללכת ולהרימו מהרצפה?
ת: משתמשים באתרוג למצווה, וכשהוא מונח על הרצפה זה בזיון מצווה. לכן, מותר להפסיק את תפילת שמונה עשרה ולהרימו, בלי לדבר (משנה ברורה קד ס"ק ב ועיין פסקי תשובות שם). אמנם, לא חייבים, כמו שמביא המשנה ברורה (צו ס"ק ז): "נפל ספר על הארץ ואינו יכול לכוין מותר להגביהו כשיסיים הברכה שהוא עומד בה ואי לאו הכי לא יפסיק" וספר הוא יותר קדוש מאתרוג, ולמרות זאת לא חייבים להרים אותו מהרצפה.
[והשיב הגר"ח קניבסקי: "אם מפריע לו להתפלל מותר להרימו" (ידון משה יא, קז).]
ברכת לולב
ש: האם מותר לברך על לולב יותר מפעם אחת ביום?
ת: לא (שו"ע או"ח תרנא ה).
נטילת לולב בכותל המערבי
ש: האם הרב נוהג ליטול לולב פעם נוספת כשהוא בא לכותל המערבי בסוכות?
ת: לא. כך חידש הביכורי יעקב, ומובא בלוח א"י להגרי"מ טיקוטינצקי. אך רבי מאיר שמחה חולק (חידושי ר' מאיר שמחה סוכה מא). לא להתכוון לקיים מצוה דאורייתא ודאי כדי לא לעבור על בל תוסיף לחולקחם. לכן אני לא מקפיד ליטול פעם שנייה שם.
[חידש בס' ביכורי יעקב (תרנח, א) שבירושלים נוהגת מצוות נטילת לולב בזמן הזה מן התורה כל שבעת הימים כמו במקדש ע"פ דברי הרמב"ם (פירושו על המשניות בסוכה ג, י), שכתב שירושלים היא בכלל המקדש. יש דוחים את דברי הביכורי יעקב, כגון בעל האור שמח בחידושיו לסוכה (עמ' רמב), האדמו"ר מקלויזנבורג בשו"ת דברי יציב (ס' רעג) והגרש"ז איורבך בשו"ת מנחת שלמה (ב, נ). אמנם יש חוששים לשיטתו להגיע לכותל המערבי וליטול לולב שם (ועיין תשובות מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א סי' ג, שמיישב דברי הביכורי יעקב), כגון הג"ר יוסף שלום אלישיב (שו"ת משנת יוסף ז, קכד). ובעת זקנתו, בשבת תשע"ב, הגרי"ש אלישיב לא הלך לרחבת הכותל המערבי כמו בכל שנה, אלא נכנס לבנין אש התורה לקומה החמישית, ומשם ראה היטב את הכותל המערבי ונטל שמה ד' מינים. יום אחד בימי חול המועד דיבר עם שמשו בקודש, הגרי"י אפרתי בענין אם אפשר לצאת את הענין בקומת הבנין, כי הרי הרמב"ם (בית הבחירה ו, ז) פסק דגגין ועליות לא נתקדשו בקדושת ירושלים. למחרת כשנסע הג"ר אלישיב למקום המקדש, נכנס שוב לבנין אש התורה ועלה לקומה החמישית כמו כל יום, אבל הנענועים עשה בקומת הקרקע של הבנין, לצאת ידי הסוברים דגגין ועליות לא נתקדשו. וכדומה, נשאל הגר"ח קניבסקי: לגבי המנהג שנוטלים את הד' מינים מול מקום המקדש האם יש ענין לא לעשות במקום של עליות כגון על גג "אש התורה" כיום שעליות לא נתקדשו, או שאין לזה קשר עם ד' מינים? והשיב: "יותר טוב למטה" (ידון משה יא, צט).
וכתב הג"ר עובדיה יוסף בס' חזון עובדיה (סוכות עמ' שלח): "והנה לפני זמן מה הייתי נוהג במשך שנים רבות להחמיר כדברי הביכורי יעקב, מאחר שלדבריו יש בזה מצוה מן התורה, והייתי טורח להגיע לכותל המערבי, כדי ליטול הלולב ולנענעו סמוך לכותל. ואח"כ כשראיתי דברי להקת האחרונים שלא הסכימו לדבריו, נמנעתי מלעשות כן, מפני שחסתי על ביטול תורה. ואמרתי 'שב ואל תעשה עדיף'", ע"כ.
הביא הג"ר משה שטרנבך בס' מועדים וזמנים (ח"ה ס' שמח בהערה), ששמע מהגרי"ז מבריסק שלהלכה אין לחוש לשיטת הביכורי יעקב. וכ"כ בשם הגרי"ז בס' הלכות חג בחג (ארבעת המינים, עמ' ג) ובס' נתיבות רבותינו (ח"ב עמ' מט בהערה נח).
ועיין נפש הרב (עמ' ריט) שהגרי"ז הסתפק אם יש מעלה ליטול פעם שנית בעיר העתיקה ביום טוב ראשון של סוכות.
הנהגת הגרש"ז אוירבך שנויה במחלוקת (כמובא בשו"ת משנת יוסף ח"ז ס' קכד) - כתוב בשם נכדו בס' שלמי מועד (ח"א פרק לז) שהגרש"ז לא הקפיד כשהלך לכותל המערבי בסוכות ליטול לולב, רק אם כיבדו אותו נהג ליטול, אך בס' הליכות שלמה כתוב (מועדים, תשרי פי"א ס' כו): "בהיות רבינו ליד הכותל המערבי בחג הסוכות, הידר ליטול שם לולב ומיניו שנית".
וכתב בשו"ת ציץ אליעזר (י, ב) שאין חיוב לחזור ליטול שנית על יד הכותל המערבי, ואכן באמת מעולם לא שמענו כזאת, גם מקדמת דנא.]
נטילת לולב
ש: האם הרב נוטל את הלולב בסוכה לפני תפילה או בבית הכנסת לפני הלל?
ת: בבית הכנסת.
[יש הנוהגים כך ויש הנוהגים כך. יש הנוטלים בבה"כ לפני הלל, ע"פ מה שכתוב בביאור הגר"א (או"ח תרנב סק"א), שלא יטול קודם התפלה משום שעיקר מצוותו בשעת ההלל, וכלשון המחבר שם ס"א. וכן נהג הגרי"ד סולוביצ'יק (נפש הרב עמ'
ריז-ריח). וכן מובא בארחות רבנו (ח"ב עמ' רצב) שהחזו"א היה מברך על הלולב לפני ההלל, אמנם פעם הגר"ח קניבסקי ראה שהחזו"א בירך בסוכה. ויש הנוטלים בסוכה קודם התפילה, ע"פ מה שכתב המג"א (תרנב סק"ג) בשם השל"ה שצריך ליטול את הלולב בסוכה קודם הליכתו לבה"כ. במ"ב (שם סק"ד) כתוב: "וקצת מן המהדרים נוהגים לברך על הלולב בהנץ החמה בתוך הסוכה ולנענע ואח"כ בשעת ההלל מנענעים עוד". ומוסבר שם בשער הציון (תרנא ס"ק מג) שיש נוהגים כן לפי האריז"ל, או מפני שזריזים מקדימים או על פי סוד. ומובא בארחות רבנו (שם) שהגרי"י קניבסקי היה מברך על הלולב בסוכתו לפני התפילה. וכן הגרש"ז אוירבך היה נוטל לולבו בבוקר קודם תפלת שחרית בסוכה שבביתו, ופעם נשאל על מנהגו, שהרי 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם' ולמה נוטל את לולבו קודם ק"ש, ואמר שהמהדרים נוטלים בסוכה דווקא. אפשר שמטעם זה נטלו קודם התפלה, כיוון שלא היתה סוכה מצויה להם בבית הכנסת, אבל מה שנהגו כך גם בלא סיבה זו אכן צ"ב, ומ"מ אין לפקפק בדבר הואיל וכך נהגו (הליכות שלמה - מועדים פי"א הערה 73). ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם יש ליטול את הלולב בסוכה בביתו לפני התפילה, או בבית-הכנסת לפני הלל? והשיב: "על פי קבלה, ואין מנהגינו כן (ידון משה יא, קא). ומנהגו של הג"ר עובדיה יוסף היה ליטול את הלולב בבית הכנסת קודם הלל (עיין חזון עובדיה – סוכות עמ' שעו. פאר הדור עמ' עב). וע"ע בענין זה במקראי קודש - סוכות ח"ב ס' כ.]
הידור
ש: מה עדיף לקנות ארבע מינים מהודרים או רגילים והיתרה לצדקה?
ת: צדקה. זה הידור יותר גדול, כי מצוות עשה.