שונות - חנוכה

עולי אתיופיה בחנוכה

ש: האם אתיופים חוגגים חנוכה?

ת: כן. על אף שאבותיהם לא היו באותו הנס, אין זה משנה, הם שייכים לכלל ישראל.

מנורת זהב

ש: האם בעשיית מנורת הזהב ליד הכותל אין איסור עשיית מנורת שבע הקנים?

ת: יש כמה דרכי היתר. כגון אם זה לא כלי אלא קבוע לקרקע. שו"ת דעת כהן. הכי טוב לשאול אותם ישירות, כי הם תלמידי חכמים.

[ויש רבנים שאומרים שאסור לנהוג כן. וכן שמעתי מהג"ר צבי שכטר בשם הג"ר אהרן סולוביצ'יק – רשם מ"צ.]

החשמונאים

ש: סליחה על השאלה אבל האם החשמונאים היו חרדים או ציוניים?

ת: ידוע שהם היו אנשים יראי שמיים ויחד עם זה אחזו בנשק במסירות נפש למען ארץ ישראל. אם כן, הם היו דתיים לאומיים...

משחק סביבון

ש: מה המקור למשחק סביבון?

ת: מוזכר אצל החת"ס, בני יששכר, ספר טעמי המנהגים, ועיין פסקי תשובות ח"ו עמ' תסג. אוצר מנהגי ישורון שזה היה בזמן היוונים כדי להסוות לימוד תורה במשחק. האבני נזר אמר שזה כדי שילדים לא יירדמו עד הדלקת הנר. פס"ת שם. אבל באמת, אין לו מקור קדום.

הזכרת יהודה המכבי ב"על הנסים"

ש: כתוב ב"על הנסים", "בימי מתתיהו", והרי יהודה הוביל את הלחימה? מתתיהו רק עורר למרד, אבל יהודה המכבי הוא שנלחם. אם כבר מזכירים את מתתיהו למה לא להזכיר גם את יהודה?

ת: יש שתירצו, שמכיוון שיהודה המכבי כרת ברית עם רומא, מזכירים רק את מתתיהו. יהודה כרת ברית עם רומא אך הם רימו ולא באו לעזרתו כשהיה צריך אותם. הרמב"ן (בראשית לב ד)אומר שזה שיעקב אבינו השתחווה לעשו היה מעשה אבות סימן לבנים, שבזמן החשמונאים, בני ישראל כרתו ברית עם רומא, הם השתחוו לעשו. הנביאים צעקו חמס על זה שמלכי ישראל כרתו בריתות עם אשור ומצרים כי אין לסמוך עליהם שתצא מהם ישועה. היו פעמים שסמכו על אשור ומצרים בו זמנית, למרות ששתיהן היו אויבות. כשהגיעה השעה שהיינו צריכים עזרה הם כלל לא עזרו.

לכן, לא רצו להזכיר את יהודה המכבי בעל הניסים שכך יזכרו אותו לנצח, והוא קלקל את הנצח בברית שכרת.

אך אם לא נרצה לקבל תירוץ שכזה, שמטיל צל דק על גיבורי לאומי, אז צריך לומר שהמילים "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול" כוללים גם את יהודה, "חשמונאי ובניו".

על הנסים או וְעל הנסים

ש: האם אומרים "על הנסים" כמו שכתוב בשו"ע (או"ח תרפב, א) או "וְעל הנסים"

עם וי"ו, כמו שפסק המשנה ברורה (שם ס"ק א)?

ת: "ועל".

חנוכה שמח

ש: למה אומרים 'חנוכה שמח' ולא 'חנוכה שמחה'?

ת: אכן חנוכה זה לשון נקבה, אלא הכוונה חג חנוכה שמח, ואף על פי שחנוכה אינה חג לפי הגדרה הלכתית, אומרים כך כדי להבחין בין החג ובין חנוכת הבית וכו'. אנו מדלגים על המילה 'חג', זה מה שנקרא 'דילוג הנסמך'. הרמב"ם ב'מורה נבוכים' מביא הרבה דוגמאות לדבר, וכן הוא בשפות נוספות.

מסיבת חנוכה לאבל

ש: האם מותר לאבל להשתתף במסיבת חנוכה?

ת: לא (הליכות שלמה שכ).

לביבות

ש: מה מברכים על לביבות?

ת: אם ניכר שהן מתפוחי אדמה, אדמה, אם לא ניכר, שהכל (הגריש"א מובא בס'

אשרי איש עדר).

סופגניות

ש: מי שאוכל סופגניה באמצע סעודה, האם מברך?

ת: לא. נכלל בסעודה (הליכות שלמה שיט. חזו"ע חנוכה יט).

ש: אם אכל שיעור קביעות סעודה, 216 סמ"ק, האם נחשב ללחם?

ת: לא, כי אינו מעשה אפיה אלא מין בישול (שו"ע או"ח קסח יג. מ"ב שם. שו"ע מקוצר קכ אות כד).

ש: מותר לשים אותן בשבת על הפלטה?

ת: כן, נחשב יבש, כי הריבה בטלה (חזו"ע חנוכה יט בשם הגרשז"א בשלמי מועד רמה, רמז).

עליה לקבר

ש: האם מותר לעלות לקבר בחנוכה?

ת: יש מחמירים ויש מקילים (חזו"ע חנוכה יב. הליכות שלמה שכ. הגריש"א מובא בס' אשרי האיש ערה).

ש: ולקברי צדיקים?

ת: כן (בן איש חי וישב כב).

נתינת מתנה בחנוכה

ש: האם מותר לתת מתנות בחנוכה, או שיש בזה משום "חוקות הגויים", כי הם נותנים מתנות בחג שלהם?

ת: אין בעיה. זה כלל אנושי.

[לשאלה זו, השיב הג"ר יעקב קמנצקי (אמת ליעקב על השו"ע ס' תרע הערה 583):

"נראה שלא [בעיה], שמקור המנהג נובע מזה שנתנו מעות חנוכה למלמדים, והיו שולחים המעות על ידי התלמידים, ומזה נשתרבב המנהג שנותנים מתנות לילדים ג"כ. ואדרבה, יותר מסתבר שהגויים לקחו מנהג זה מהיהודים" עכ"ל. הג"ר ישראל פסח פיינהנדלר, כתב בשו"ת אבני ישפה (א, קכט אות ב), שיש תועלת ניכרת בנתינת דמי חנוכה לילדים כדי לשמחם, וכיון שיש טעם הגון, אין לנו לחוש במה שהגויים עושים בדומה לזה (ע"פ שו"ת מהרי"ק ס' פח המובא בקמ"א יו"ד קעח א).

ועיין עוד בשערי הלכה ומנהג (ח"ב ס' רפג) – רשם מ"צ.]