נרות שבת
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
מנחה אחרי הדלקת נרות של שבת
ש: האם מותר לאישה להתפלל מנחה לאחר הדלקת נרות של שבת?
ת: אמנם המשנה ברורה כתב שאינה יכולה, כי הרי בהדלקת נרות אישה מקבלת את השבת, וכבר אינה יכולה עוד להתפלל תפילה של יום חול (או"ח רסג ס"ק מג).
ברם, רוב הפוסקים אומרים שאפשר, ואע"ג שקיבלה את השבת, עדיין ביכולתה להתפלל מנחה של חול. הרי אנחנו רואים במשניות במסכת שבת שאע"פ שנכנסה שבת, עדיין קיימים דברים מותרים, כיוון שאנו מקבלים בזמן זה 'תוספת שבת', ולא את השבת עצמה.
יש אומרים, שאי אפשר להתפלל מנחה בשבת לאחר שהציבור קיבלו את השבת, אבל יחיד שקיבל עליו שבת יכול להתפלל מנחה גם אחר שקיבל את השבת. לכן, אמנם זה נראה כמו 'תרתי דסתרי', תפילת מנחה בשבת, בכל זאת ספר פסקי תשובות (רסג אות כא. עיין לוית חן ו) מביא כמה פוסקים שכתבו שהדבר מותר. דין זה אינו שייך לנשים דווקא, גם איש המאחר לבוא לבית הכנסת, אף לאחר השקיעה, מותר לו עדיין להתפלל מנחה של חול.
מתי נרות שבת
ש: עד מתי מותר להדליק נרות שבת?
ת: יש להדליק בשעה המצוינת בלוחות, אך דיעבד אפשר עד עשר דקות לפני השקיעה.
שמן זית או נרות
ש: להדליק בשמן זית או בנרות?
ת: שניהם טובים (שו"ע או"ח רסד).
נרות שבת בבית חולים
ש: איך להדליק נרות שבת בבית חולים שמרשים רק על דלפק האחיות?
ת: על יד המיטה פנס חשמלי. גם LED. עדיף נורת להט (תורת היולדת לח ה. עיין שש"כ מג ד הערה 22. שו"ת ציץ אליעזר א כ אות יא. שו"ת יביע אומר או"ח ב יז).
נר שבת בחשמל
ש: מותר להדליק נרות שבת בחשמל?
ת: כן.
למקורות נוספים בענין לחץ כאן]
נר אחד לשבת
ש: אם יש לבת רק נר אחד לשבת, האם יצאה ידי חובתה?
ת: כן.
[פעם אשה התקשר להג"ר פנחס הירשפרונג – ששימש כאב"ד של מונטריאל ושאלה:
היות יש לה רק נר אחד להדליק לשבת, אם אפשר להדליק נגד המראה ואז יתראו כמו שני נירות. ענה לה הלא אז יש ג"כ שתי נשים וצריך להדליק בשביל שתי הנשים...
גדולת פנחס עמ' פג – רשם מ"צ.]
ספק אם הדליק נרות שבת
ש: מי שמסופק אם הדליק נרות שבת, מה יעשה?
ת: ספק מדרבנן להקל. חזו"ע חנוכה ב.
שכחה נרות שבת
ש: אשה אמרה את התחינות לפני הדלקת נר שבת אבל שכחה להדליק. האם מעתה חייבת להוסיף נר כל שבת?
ת: לא. זה לא נחשב שכחה אלא טעות (משמע כן מדברי מ"ב רסג סק"ז).
שכחה נר שבת
ש: אשתי ישנה ערב שבת מתוך תשישות והדלקתי נרות שבת במקומה. האם מעתה עליה להדליק נר נוסף?
ת: לא. זה באופן יסודי מצוה על הבית (עיין שו"ע או"ח רסג).