ל"ג בעומר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ציון רשב"י

ש: האם עדיף לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה?

ת: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה.

[ופעם נשאל הגרח"פ שיינברג: האם עדיף ללכת לכותל המערבי או ללמוד תורה?

והשיב: הכותל המערבי הוא קודש אך הסטנדר הוא קודש קודשים. מגד גבעות עולם עמ' א – רשם מ"צ.]

ש: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י?

ת: אנו לא האר"י (וכן שמענו בשם הג"ר חיים קנביסקי).

[פעם אחד, אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו, האם סבו בעל הלשם היה במירון, כשידוע בעלי קבלה היו נוסעים לשם ולומדים תורת הרשב"י? וענה לו: "מי אומר שעפ"י קבלה יש איזה עניין בזה [שבפעם אחרת אמר לי הגריש"א בשם הלשם שאנשים לא יודעים ללמוד זוהר ולא מבינים כלל אפילו פירוש המילות...], ומה ששאלת על הלשם, הוא לא היה אף פעם במירון. ולכותל כן הלך פעם אחת, וזה היה מיד כשבא לירושלים, ומיד עם בואו שמה בכה הרבה, כנראה מרוב התרגשות. ובכלל בכל תפילותיו כל ימי השנה היה רגיל לבכות" (עלון 'דברים הרבה' גליון 27 אחרי מות-קדושים תשע"ג).

ופעם אחרת, אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו: "האם יש עניין כל כך גדול לנסוע למירון בל"ג בעומר"? והשיב: "אני לא הייתי במירון מעולם"... ושאל:

"בשלמא הסבא לומד וזה ביטול תורה אם יסע למירון אבל אחרים שבין כך לא לומדים בזמן הזה, אולי כן צריכים לנסוע". וענה לו: "הרי זה יפריע ללימוד אחרי זה".

אחד מנכדי הגרי"ש אלישיב שאלוהו: "האם יש עניין כל כך גדול לנסוע למירון בל"ג בעומר"? והשיב: "אני לא הייתי במירון מעולם"... ושאל: "בשלמא הסבא לומד וזה ביטול תורה אם יסע למירון אבל אחרים שבין כך לא לומדים בזמן הזה, אולי כן צריכים לנסוע". וענה לו: "הרי זה יפריע ללימוד אחרי זה".

ולא ויתר והוסיף לשאול: "אם כן מה לומר למי שלא לומד תורה אלא רוצה לנסוע רק על חשבון העבודה", וענה: "הרי העולם נוהג לנסוע וקשה לומר להם לא לנסוע"... (והיה המשמעות שמי שרגיל לנסוע יכול ליסע אבל אין שום חיוב, והיינו שקשה לומר להם ש'אין ענין').

והיה שם אחד הנוכחים שנסה את כחו ושאל: "הרי בעל ה'לשם' אמר [שכך כתב רבי אריה לוין בקונטרס תולדות שהוציא על ה'לשם' ששמע מה'לשם' שאמר בשם הגר"א]

שבזמנינו מקום השראת השכינה הוא מקום מנוחת הצדיקים". דחה אותו הגריש"א:

"הרי יכול ללכת לקברים אחרים כגון להר הזיתים".

וידוע מה שמרגלא בפומיה דהגריש"א: שהכותל המערבי יותר מקום ראוי לתפילה מכל שאר המקומות שבעולם (עלון 'דברים הרבה' גליון 28 אמור תשע"ג).

אמנם ראיתי בידון משה (ח"ט שאלה לה): ומי שיודע שעלייה לציון הרשב"י לא תבטלו מלימודיו, אמר הגרי"ש אלישיב: "אדרבה ודאי שיעלה לציון. ומצוה לעלות". ואמר הגר"ח קניבסקי: "אפשר ללמוד בדרך".]

קרשים לל"ג בעומר

ש: כשאני אוסף קרשים למדורת ל"ג בעומר, כיצד אדע אם לא שייכים למישהו?

ת: אין לך לקחת אלא מה שאתה בטוח מאה אחוז שהוא הפקר.

ש: אבל אי אפשר להיות בטוח?

ת: אז אסור לקחת.

מדורת ל"ג בעומר

שאלה: האם מדורות ל"ג בעומר אינן ונדליזם ואסון אקולוגי עצום?

תשובה: בוודאי שעלול להיות בזה בל תשחית של נזק לסביבה ואף לאנשים, ורבנים תמיד מזהירים על כך. יחד עם זה, הארגונים הירוקים לעתים מפריזים בחשיבות איכות הסביבה. האִמרה "יש לנו רק כדור הארץ אחד, אז נשמור עליו" היא נכונה.

ודאי שבלי כדור הארץ, אין ארץ ישראל, אין תורה ואין מצוות. אך לא מדובר כאן בחורבן כל כדור הארץ, אלא בנזק שולי מאוד, ותמיד יש לשקול אם במקום כסף ומשאבים לאיכות הסביבה אין עדיפות להשקיע בדברים חשובים יותר. יתר על כן, יש אנשים שמחפשים לתפוס מקום בחברה, וכיון שאינם עוסקים בדברים חיוניים כגון חינוך, צבא או בניין המשפחה, יש להם מוצא אלגנטי לומר שהם לוחמים בעד איכות הסביבה. תמיד יש לשקול רווח מול הפסד. אמנם אין במדורות שום מצוה, אך יש אנשים שמוצאים בהן פורקן נפשי והתאווררות.

גילוח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת

ש: כתב הרמ"א (או"ח תצג, ב): "מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון. ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב. מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת". האם מותר להתגלח בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת משום שמותר להתגלח בערב שבת או צריך לחכות לבוקר כמו בשנה רגילה (הרי גם בשנה רגילה כתב המשנה ברורה (ס"ק יא) שיש אחרונים המקילים להסתפר מבערב)?

ת: לא להתגלח בערב כי אין זה לכבוד שבת, כמו שמובא בס' 'בין פסח לשבועות'

של הרב צבי כהן (עמ' רנ) בשם הג"ר משה פיינשטיין והגרי"ש אלישיב.

[וכן מובא בפסקי תשובות (ח"ה עמ' שה ובהערה 92). וכן דעתם של הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ והגר"מ שטרנבך כמובא בגליון הלכה ומעשה ובס' אשרי איש (ח"ג עמ' תל) – רשם מ"צ.]

"היום ל"ג בעומר"

ש: אם בליל ל"ג בעומר אדם אומר "היום ל"ג בעומר", האם מותר להם אח"כ לספור בברכה?

ת: יש אומרים שטוב להיזהר כי ספירת האומר מועיל בכל לשון (לוח א"י של הגרי"מ טוקצינסקי. שו"ת תשובות והנהגות א שיא). בדיעבד יש לספור בלי ברכה או לצאת ע"י אחר (שו"ת משנת יוסף ז צג. וישמע משה ח"א עמ' קסט בשם הגרי"ש אלישיב).

ח"י רוטל

ש: האם יש ערך של סגולה לח"י רוטל משקה בל"ג בעומר בציון רשב"י?

ת: אין לזה מקור קדום. אדמו"ר אחד אמר לתלמידו לתת שתיה לבאים לשם הצמאים, וחלוקת מים העתה חסד גדול ומצוה גדולה (רוטל הוא מידת תורכים של 3 ליטר ואין לה קדושה. וכן אמר הגר"ח קניבסקי: לא ידענו מזה אף פעם. וכן הגרב"צ מוצפי. סגולות רבותינו 321 – מ"צ).

אבל בל"ג בעומר

ש: מה אבל יחגוג בל"ג בעומר?

ת: שום דבר.